ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
2807-07-10
29/09/2013
|
בפני השופט:
אורן שוורץ
|
- נגד - |
התובע:
גרוס - בהרי (1999) בע"מעל ידי ב"כ עוה"ד ארנון גרפי וברי וורם
|
הנתבע:
שמרלינג - סינכרו הנדסת אנרגיה בע"מ על ידי ב"כ עו"ד משה שפורן
|
פסק-דין |
פסק דין
הרקע לתביעה:
1.עניינה של התביעה שלפניי בסולר לגנראטורים שסיפקה התובעת לנתבעת בין החודשים ינואר-מרץ 2010. לטענת התובעת לא שולמה לה התמורה בגין הסולר ועל כן עתרה לחייב את הנתבעת בתשלום החוב בסך 866,419 ₪. עוד עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בסך 870,000 ₪ בגין נזקים עקיפים שנגרמו לה כתוצאה מאי תשלום החוב. סכום התביעה הועמד על סך 1,736,419 ₪.
עיקר טענות התובעת:
2.התובעת הנה חברה העוסקת בשינוע ואספקת דלקים לגופים שונים ברחבי הארץ. הנתבעת הנה חברה העוסקת באספקה, התקנה והשכרת דיזל גנראטורים ומתן שירותים נלווים.
3.בחודש ספטמבר 2009, לאחר משא ומתן בין נציגי התובעת לבין נציגי הנתבעת, סוכם כי התובעת תספק לנתבעת סולר באופן שוטף, על פי הזמנותיה ובהתאם לנהלים ברורים וקפדניים של הנתבעת.
4.התובעת פעלה על פי כלליה הנוקשים של הנתבעת וסיפקה את הסולר המבוקש. כל פריקת סולר שבוצעה על ידי התובעת, לוותה בפיקוח של מפקח מטעם הנתבעת. בסופה של כל פריקה, אישר המפקח את קבלת הסולר על גבי תעודת משלוח.
5.בחודש אפריל 2010 החלה הנתבעת להתלונן על "בעיות", חסרים ואי סדרים באספקת הסולר. תלונות אלה ייחסה הנתבעת לתובעת או מי מעובדיה והודיעה כי עד אשר תערוך בירור בעניין זה, יעוכבו תשלומים המגיעים לתובעת בגין אספקת סולר בין החודשים ינואר-מרץ 2010.
6.לנוכח תלונות הנתבעת, ערכה התובעת בדיקות מול עובדיה. עוד ערכה התובעת בדיקות ביחס לכיול המשאיות שהובילו סולר. בדיקות אלה נמצאו תקינות לחלוטין.
7.בחודשים מאי ויוני, על סמך החשדות שנתעוררו אצל הנתבעת, העבירה האחרונה לתובעת תשלום חלקי בלבד עבור הסולר שסופק לה בין החודשים ינואר-מרץ. בכך ביצעה הנתבעת קיזוז אסור ובלתי מבוסס ונותרה חייבת לתובעת סך 811,419 ₪.
8.אי תשלום החוב נעשה בניגוד לחובת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים"). מעשיה של הנתבעת אף עולים כדי רשלנות, גזל ותרמית כאמור בסעיפים 35, 52 ו-56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
9.מטעמים אלה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום סכום החוב, בתוספת נזקים שנגרמו לה כתוצאה מאי תשלום החוב בסך 1,736,419 ₪.
עיקר טענות הנתבעת:
10.הנתבעת התחייבה לספק לאתרי חברות סלולר מערכות גנראטורים כולל מיכלי סולר ואביזרים נלווים. עוד התחייבה הנתבעת לדאוג להבטחת פעילותן השוטפת והתקינה של מערכות הגנראטורים בכל עת ובכלל זה: תדלוק שוטף של מיכלי הדלק, שירותי אחזקה ותיקון המערכות במידת הצורך.
11.לאחר משא ומתן שהתנהל בין התובעת לנתבעת וגיבוש הסכמות באשר לאופן ותנאי אספקת הדלק, החלה הנתבעת להזמין שירותי תדלוק לאתרי הסלולר מהתובעת.
12.בין התובעת לנתבעת נקבע כי כל עוד אספקת הדלק על ידי התובעת תתבצע לשביעות רצון הנתבעת, תמשיך האחרונה להזמין שירותי תדלוק מהתובעת.
13.בתחילת חודש מרץ 2010, לאחר בדיקת חשבוניות חודש ינואר 2010, הבחינה הנתבעת שהיקף החיובים בגין צריכת הדלק של מערכות הגנראטור המוצבות באתרי הסלולר גבוה באופן ניכר מהרגיל. כך, בדיקה שערכה הנתבעת העלתה כי היקף החיובים שהוצאו על ידי התובעת חרג בלמעלה מ-150,000 ליטר.
14.בשל חשש למעורבות התובעת או מי מטעמה בחיוב העודף ועד לבירור מעמיק בעניין זה, חדלה הנתבעת, החל מיום 22.3.10, להזמין שירותי דלק מהתובעת.
15.בדיקה שערכה הנתבעת לעניין חיובי הדלק שהוציאה התובעת לאורך תקופת ההתקשרות בין הצדדים העלתה כי קיימים פערים ניכרים בין היקף החיוב במהלך התקופה שבה סיפקה התובעת דלק לאתרי הסלולר לבין התקופה שקדמה לה.
16.מאחר שהנתבעת לא שינתה מהנוהג שקדם להתקשרות עם התובעת, הרי שהחריגה בחיובי הדלק הינה תוצר של פער בין כמות הדלק שסופקה בפועל לאתרי הסלולר לבין הכמות שנטען כי סופקה על סמך נתוני המדידה שערכה התובעת במהלך האספקה.